ניהול ידע בעידן של ידע

ניהול ידע בעידן של ידע מושתת על תפיסה ניהולית שמאגדת סינרגטית בארגון תרבות ארגונית, תהליכים עסקיים קריטיים ותשתיות. בעידן הידע מנהלים חווים צורך לנהל בעלי ידע שלא פעם "יודעים יותר מהם". נשמע פשוט אך זו בהחלט מיומנות שיש ללמוד, לשכלל ולהפנים. כדי ליצור ערך לידע בארגון, במטרה לממש ולהשיא את החזון הארגוני ויעדיו המסחריים של ארגון: עובדים מצד אחד של המתרס חווים צורך לנהל את הידע של עצמם. עליהם לשתף, ליצור ולאתר עמיתים ובעלי עניין משותף כדי לפעול יחדיו. בעוד, מנהלים מתמודדים עם ניהול של "מומחים" ובעלי ידע ניכר ברבדים, תחומים וענפים ללא שום יכולת לגשר על פערי הידע האלו אל מול המנוהלים על ידם.

בכלל הביטוי "ניהול ידע" הוא קשה לתפיסה שכן ידע הוא דינאמי, משתנה, צומח, מתפתח ורב מימדי. בעוד, ניהול לרוב תהליכי, מוסדר, היררכי. תפיסתית ישנו קושי לחבר תחום "קשה" עם תחום "רך". לא בכדי בארגונים רבים התפיסה הרווחת היא שמטרת ניהול הידע הוא "ללכוד" ידע סמוי שיש לעובדים בכדי להפוך אותו לגלוי ונגיש. וזאת על מנת שארגון ישמר את הידע שלו ויוכל לנהל אותו. אך האם באמת ניתן לתעד, להוציא, לחלץ ולשמור את כל הידע?. אפשר מן הסתם לקחת דו"חות, סיכומים, מסמכים, מידע, תוכניות וכו' ולאחסן אותם בבסיס נתונים ולאפשר חיפוש בו אבל, מי באמת יטרח לחפש בבסיס הנתונים וינבור בו. וכמה זמן נתונים בבסיס הנתונים רלוונטיים? שנה? שנתיים???. מדובר בפתרון קל שניתן לראות ולהראות, אך האם זה הידע שהארגון זקוק לו? אלו נתונים, זהו מידע (מבלי לזלזל בחשיבותם).

בפועל המון קורה בין הראש, לפה, לכתב – KNOW, TELL , WRITE. אין שום דרך לתעד הכל ועוד בצורה שתהיה נגישה לכלל. Michael Polanyi שהתייחס רבות לסוגיה של ידע סמוי וידע גלוי, טען כי "We believe more than we can prove, and know more than we can say". אז מה כן ניתן לעשות? ניתן לשתף, להפגש, לספר ולדבר – TELL סיפור מטבעו הוא ממושך, עתיר בפרטים ואורך זמן. כנראה שאם יתווסף בארגון מאגר מספרי סיפורים זה לא ממש יענה על הצורך של מי שזקוק לידע הרלוונטי. אך כן. סביבה משתפת, מתדיינת, פתוחה אשר מעריכה את הידע של הנמצאים בה מהווה בסיס טוב לתקשורת גלויה, שיתוף פעולה, הנעה למטרה משותפת ורתימה לעבר יעד/מטרה/כיוון משותף.

ידע הוא תלוי מקום וזמן, הוא גם מושג סובייקטיבי - גם כל אחד מהפרטים בארגון זקוק לידע מאספקטים מסוימים, בממדים שונים. ידע הוא תוצר של דיון ושיתוף פנימי בין בעלי עניין משותף התורמים יחד כל הזמן להיווצרות ידע חדש. המסקנה המוחלטת הנדרשת מכך היא שלא ניתן באמת לנהל ידע. ניתן בהחלט לתכלל ידע, לסדר אותו, "לאחסן" אותו ולבסס בסיס נתונים. אך אין שום דרך "לחלץ"/"ללכוד"/לנהל אותו או לשמר אותו – ידע הוא דינמי, צומח ומשתנה כל העת.

תיכלול ידע נעשה לרוב לצרכי קבלת החלטה, כמידע תומך לפעולה – משלביו האחרונים של תהליך לפני יישום או ביצוע פעולה. לעומת זאת אף הנחייה אדמיניסטרטיבית לא תביא ליצירה של דיאלוג. אנו נוטים להאמין כי יש ל"תת למומחים לדבר" - הם גם מבינים שלשימוש אפקטיבי בידע שלהם לצרכי הארגון יש ליצור דיאלוג וזאת מבלי להגדיר להם ללכת לשתף ולדבר עם בעלי ידע אחרים, אלו תהליכים שברורים להם. תפקיד הארגון הוא לסייע שיתקיים דיאלוג. על ידי עזרה ביצירת סביבה תומכת ידע – משמע תומכת בתיאום: במקום, בזמן, במשאבים. קידום שיתוף וניהול ידע בארגון לא מקדם את הארגון או את מומחה הידע אלא את יצירתו של ידע חדש בארגון כדי לתמוך בדרך הארגון והתכוננותו להוביל בתחומו.

Brainstorming Session